אמת ושקר באתרי היכרויות

"תגיד שאני לא בבית" אומרים לילד, שעונה לטלפון שצלצל.

"תרמתי כבר בעבודה" אומרים להוא שמבקש תרומה.

"תגידי שאת בת 3" אומרים לבת ה- 4, כדי לא לשלם עליה כרטיס למוזיאון.

רובנו בטוחים שאנחנו אנשים ישרים והגונים, ורבים מאיתנו לא מתייחסים לדוגמאות שלמעלה כאל  שקרים.

שקרים לבנים? אֵילו לא שקרים לבנים.

שקר לבן נאמר לרוב כדי לא לפגוע ברגשותיו של אדם אחר. 

אני חושבת שכמו פורנוגרפיה, גם שקרים הם עניין של גיאוגרפיה.

יש מקומות ויש משפחות, שמתייחסים לשקר כאל משהו מקובל ונורמטיבי, בעוד במקומות אחרים, ואצל משפחות אחרות, השקר הכי קטן מהווה סדק באחד מערכי המוסר הנעלים ביותר.  

אני מניחה שהחברים הטובים שלנו, דומים לנו מאד בהתייחסותם לערכים של אמת ושקר, ועל אחת כמה וכמה, רצוי כי בני הזוג שלנו יהיו תמימי דעים איתנו בנושא.

אני כותבת אתזה, כי כשאנחנו מחפשים זוגיות חדשה, לא תמיד אנחנו לוקחים בחשבון את עניין הערכים המשותפים.

• כשגבר כותב באפליקציית היכרויות שהוא בן 72, כשהוא למעשה בן 78, או כשאישה מפרסמת תמונה שלה מלפני 20 שנה, כשהייתה הרבה יותר רזה ובלונדינית, הרי שהם משקרים.
• כשגבר אומר לאישה שהיא מוצאת חן בעיניו למטרת זוגיות, אבל למעשה מכוון אך ורק למצב של סקס איתה, הרי שהוא משקר.

אני חושבת שכאשר אנשים מעגלים פינות ו"עוקפים את האמת" באפליקציית היכרויות, הרי שיש להם נטייה לעשות זאת גם מחוץ לאפליקצייה, אלא שפעמים רבות, מרוב מילים יפות או קסם אישי ממגנט, אנחנו נוטים להתייחס לשקר שלהם כאל אפיזודה קטנה וחד פעמית.

באפליקציית היכרויות אסור להסתנוור ואסור ליפול למלכודות דבש, שבאות לידי ביטוי בכתיבה רהוטה, מחמאות רבות או תמונה סקסית.

אנחנו נפגשים כאן עם אנשים שאנחנו לא מכירים, ואנחנו כל הזמן צריכים להיות עם עין אחת פקוחה, ועם עין שניה עוד יותר פקוחה, כדי להשגיח שהעין הפתוחה לא תסתנוור, ולא תפספס איזשהו רמז משמעותי על האדם שעומד לפנינו.

אם אנחנו באים ממשפחה שמקובל בה לעגל פינות, הרי שלא נקבל כלכך קשה את השקר שניבט אל מול עינינו, ואף נוכל להתחבר בחוֹם לאדם שטען אותו.

אך אם אנחנו כאלה שהאמת הצרופה היא נר לרגלנו, אין לנו מה לחפש עם אנשים שמפברקים את גילם, את הסטטוס שלהם, או כל דבר אחר, הנוגע אליהם.