שמנת קצת, נכון?
שאלה קטנה, שנאמרת בתמימות. או בבורות. או מתוך דאגה.
אבל מה שהיא באמת עושה – זה להתיישב חזק בלב,
במקום שבו פעם היה ביטחון.
כי בגיל השלישי, הגוף משתנה.
לפעמים לאט, לפעמים במכה.
והמילים – הן נשארות לתמיד.
בסרטון הזה אני מדברת על שינוי חיצוני אחד, קטן,
ועל הדרך שבה אנשים סביבנו עדיין מרגישים חופשיים להעיר.
אז בפעם הבאה שמתחשק לכם להגיד משהו "בקטנה"…
תזכרו שגוף הוא לא נושא לשיחה – אלא הגבול שבו מסתיימת הדעה שלכם, ומתחיל הכבוד לאחרים.