סִפּוּרִים אַלְמוֹנִים מֵהַקְּלִינִיקָה - הַנֶּעֱלָב הַכְרוֹנִי שֶׁתָּמִיד מַאֲשִׁים

את ג' פגשתי דווקא לא בקליניקה, אלא סתם בתור לרופא השיניים.

מה את עושה בחיים? הוא התעניין.

אני מנטורית למציאת זוגיות ולשיפור מערכות יחסים בגיל השלישי.

בעזרת השם אני מסודר, הצהיר בקול שאי אפשר היה להתעלם ממנו, יש לי בת זוג, וקשר מ-עו-לה עם כל האקסיות שלי, והמון חברים, והילדים שלי ממש ביחסים טובים איתי.

אחרי כמה דקות הוא רוכן כלפי, והרבה יותר בשקט הוא אומר:

תראי, יש לי 4 ילדים, כולם נשואים, והם באמת ילדים טובים, הבעיה איתם שהם לא מכבדים אותי. הם בקושי מתקשרים אלי, בקושי מתעניינים בי. אני יכול להיות חולה, והם לא ירימו אלי טלפון אפילו פעם אחת, בשביל לשאול מה שלומי.

מה, אתה אומר להם שאתה חולה, והם לא מתקשרים לשאול מה שלומך, ולהציע את עזרתם?

אני צריך להתקשר ולהגיד להם שאני חולה? אם הם היו מתקשרים אלי כל יום, כמו שצריך, אז הייתי אומר להם.

ולפני חגים לא כולם מתקשרים להגיד לי חג שמח. את שמעת דבר כזה?

ואתה מתקשר אליהם כדי לברך אותם בחג שמח?

אני צריך להתקשר אליהם? אני אבא שלהם. הם צריכים לתת לי את הכבוד, והם אלה שצריכים להתקשר אלי.

כל הילדים של החברים שלי, כמו טָטָלֶה מתקשרים להורים שלהם כל יום שישי להגיד שבת שלום, והילדים שלי, בחיים לא התקשרו אלי להגיד שבת שלום.

איך אתה יודע שהילדים של החברים מתקשרים אליהם בכל יום שישי?

הם מספרים לי אתזה כל הזמן.

חברים טובים יש לו, אני חושבת לעצמי. יודעים בדיוק ללחוץ לו על הנקודות הכואבות.

אז גם אתה יכול לספר להם שהילדים שלך מתקשרים אליך. כמו שאתה מאמין להם, ככה גם הם יאמינו לך.

זה מה שאת עושה בקליניקה שלך? מלמדת אנשים לשקר לחברים שלהם? זה מה שמשפר את המערכות יחסים שלהם?

תראה, אתה אמרת שיש לך המון חברים, אז אם היינו בקליניקה שלי, היינו מדברים על מהי חברוּת בשבילך, והאם העובדה שהחברים שלך אומרים לך שוב ושוב דברים שמכאיבים לך, מעידה על כך שהם באמת חברים כלכך טובים.

אני לא מבין על מה את לוקחת כסף. מה את רוצה להוכיח פה? שהחברים שלי  לא אמיתיים? בטח תיכף תגידי לי שגם הילדים שלי, הם לא הילדים שלי.

נפרדנו כ(כמעט) ידידים, והנה כמה תובנות שעלו לי מהשיחה איתו:

1. לא כל אחד שמציבים לו מַרְאָה מול הפרצוף, יכול להתמודד עם הדברים שמשתקפים לו ממנה.
2. אדם שמתקשה לראות את התרומה שלו לקשיים במערכות היחסים שלו, ומתמקד רק בלהאשים את הצד השני,  יוכל לשפר את הקשרים הבין-אישיים, רק אם יסכים לפתוח את העיניים, ולהסתכל גם על עצמו.
3. אדם קורבני, שמאשים את הסובבים אותו, מבלי לקחת אחריות על החלק שלו, יתקשה "לעבוד" על שיפור מערכות היחסים שלו, מכיוון שלדעתו אין לו בכלל על מה לעבוד. הבעייה היא, בכלל, אצל הצד שני…