להגיד "לא" ולהרגיש ממש בסדר עם זה

יש גיל שבו את כבר לא אמא במשרה מלאה.

את גם לא בייביסיטר על בסיס חירום.

את סבתא עם חיים משלה.

אבל איכשהו, זה לא תמיד עובר הלאה במשפחה 😉

ופתאום הבקשות מתחילות לנחות:

"רק לכמה שעות",

"זה לא בייביסיטר – זה זמן איכות!"

אז כן – אני אוהבת את הנכדים עד הגג.

אבל גם לי מותר שתהיה לי פגישה, חוג,

או סתם מצב רוח לגלול באינסטגרם בשקט.

ולכן, למדתי להגיד "לא" –

בלי להעליב, בלי להיעלב, ובלי לבטל את עצמי על הדרך.

ספרו לי בתגובות:

מהו הדבר הכי גרוע שיכול לקרות,

אם נגיד לילדים שלנו "לא"?