הייתי גרושה טרייה, ולא ידעתי כלום. לא ידעתי מה צפוי לי, לא ידעתי מה יקרה עם הילדים, לא ידעתי איך נכנסים לאתרי היכרויות, איך מדברים בטלפון עם בחורים זרים, איך […]

קרא/י עוד ›

פעם, כשהילדים היו קטנים, והנישואים היו מחורבנים, היה לי חדר עבודה.     כל רעש הכי קטן הוציא אותי מפוקוס, כך שדלת חדר העבודה שלי הייתה סגורה הרבה. בערבים הייתי […]

קרא/י עוד ›

 איך שראיתי את הדם על האצבע שלי, זה שביצבץ בגלל שאני כל הזמן מקלפת את העור שמסביב לציפורניים, ישר הרגשתי איך הביס של הנקניקייה, שבדיוק עשה את דרכו במורד הגרון, […]

קרא/י עוד ›

לפעמים אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו, שכל-כל-כל מה שאנחנו עושים בחיים, הוא תוצאה של בחירה שביצענו. ******* היו לי כבר 3 ילדים, כשהחלטתי (בשיתוף עם אבא שלהם) שאני "יורדת" לחצי משרה […]

קרא/י עוד ›

חתונה זוהי אחת ההחלטות הגורליות שגבר ואישה עשויים לבצע במהלך חייהם.  צומת ענקית בחייו של אדם, כשכל בחירה בדרך מסויימת תוביל למקום אחר, ולחיים שונים בתכלית. וזהו מכתב לעצמי (גלית), צעירה  בת 24, […]

קרא/י עוד ›

אֲנִי מְכַנָּה אֶת יוֹם קַבָּלַת הַגֵּט "יוֹם הַחוֹפְשִיִין", שֶׁהוּא הֶהָפוּךְ, והַגַמְכֵּן שָׂמֵחַ, שֶׁל "יוֹם הַנִּשּׂוּאִין". אֲנִי חוֹגֶגֶת אֶת הַיּוֹם הַזֶּה, לָאו דַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁיָּצָאתִי לַחָפְשִׁי, אֶלָּא כְּדֵי לְהַזְכִּיר לְעַצְמִי שֶׁרַק […]

קרא/י עוד ›

הוא בכיתה י"א, ופתאום הוא מודיע לי, לפני כמה ימים, שהוא רוצה לעזוב ת'בצפר. "מה אני צריך ביולוגיה? מה אני אעשה בחיים שלי עם חקלאות? (הוא בבצפר חקלאי) ומה אני […]

קרא/י עוד ›

לפעמים החיים שלנו תופסים איזשהו קיבעון, שכנראה נוח לנו איתו, ובמשך כמה שנים אנחנו מתנהלים בסוג מסויים של עיוורון, רואים רק מה שאנחנו רוצים לראות, וליתר ביטחון גם צובעים את הכל בצבעים ורודים […]

קרא/י עוד ›

ביום שהתגייסתי לצבא, לא רציתי שאף אחד מבני המשפחה ילווה אותי ללשכת הגיוס. באותו בוקר, בבית, נפרדתי בנשיקות מההורים ומהאחים, ונסעתי בטרמפ עם עופר, אילן ועוזי, שנסעו לתל אביב, לבילוי […]

קרא/י עוד ›

כשאלוהים חילק את תכונת הסבלנות, כנראה שעמדתי די לקראת סוף התור, כי לא נשאר לו הרבה לתת לי. אין לי סבלנות בשיט. תחשבו על ילד קטן, שלא יכול לדחות סיפוקים, […]

קרא/י עוד ›