מאמר זה מבוסס על עבודה אקדמית שהיגשתי בקורס "מעגלים בחיי המשפחה", בלימודי משפחה בתואר שני, המסלול האקדמי של המכללה למינהל. בגוף המאמר הושמטו לעיתים מראי מקום, הנדרשים לפי כללי הציטוט האקדמיים […]
קרא/י עוד ›
"יוּ, איך שמנת"…. היא הייתה אומרת לי, בכל פעם שראתה אותי בקופת חולים. היא הייתה האחות (nurse), ואני הייתי צעירה מנומסת, עם 3 ילדים קטנים, ובכל פעם שהצטלבו דרכנו בקופת […]
קרא/י עוד ›
לפני שנתיים וחצי, ככה, הייתי במין תקופה כזאת, שהגוף והנפש החליטו לאותת לי שאם אני לא עוזרת להם עכשיו (דגש על עכשיו!) הם מתכוונים להתמוטט עלי. זה קרה כמה חודשים […]
קרא/י עוד ›
אני מנסה להיזכר מתי הפסקתי להשקיע בתחביב הכי משמעותי שהיה לי אי פעם: קריאת ספרים. אני עדיין קוראת פה ושם, ויש לי ערימת ספרים חדשים על המדף (ותודה ל"ארבע […]
קרא/י עוד ›
לא אהבתי את שיעורי הספורט בבית הספר. כל הקונספט הזה של החלפת בגדים ונעליים, ספיישלי למען השיעור, דרש ממני יותר מידי התארגנות לפני ואחרי. שנאתי את עיגולי הזיעה שביצבצו, במהלך […]
קרא/י עוד ›
שיחת הטלפון הזאת הפתיעה אותי. המורה לחשבון של יפתח התקשרה תוך כדי בדיקת המבחן שלו, ואמרה שלמרבה הפתעתה, הוא עומד להיכשל בבחינה. "את מבינה" היא אמרה לי "הוא אחד התלמידים […]
קרא/י עוד ›
הייתי גרושה טרייה, ולא ידעתי כלום. לא ידעתי מה צפוי לי, לא ידעתי מה יקרה עם הילדים, לא ידעתי איך נכנסים לאתרי היכרויות, איך מדברים בטלפון עם בחורים זרים, איך […]
קרא/י עוד ›
פעם, כשהילדים היו קטנים, והנישואים היו מחורבנים, היה לי חדר עבודה. כל רעש הכי קטן הוציא אותי מפוקוס, כך שדלת חדר העבודה שלי הייתה סגורה הרבה. בערבים הייתי […]
קרא/י עוד ›
לכל פעילות יש את הגיל הנכון לה, ואולי אפילו את התרבות שמתאימה לה. כאשר מבצעים פעילות מסויימת, בגיל הלא מתאים, תוצאותיה עשויות להיות הרות אסון לחלק מהילדים. כזהו המשחק "הגמד והענק". […]
קרא/י עוד ›
בכל ערב כיפור, קצת אחרי הארוחה המפסקת (שתמיד הקפדנו עליה, אפילו שאף אחד מאיתנו לא צם) אבא שלי היה שולף מהמחסן את מקרן השיקופיות, את המסך האיכותי, והמון קופסאות עם […]
קרא/י עוד ›