מאמר זה מבוסס על עבודה אקדמית שהיגשתי בקורס "מעגלים בחיי המשפחה", בלימודי משפחה בתואר שני, המסלול האקדמי של המכללה למינהל. בגוף המאמר הושמטו לעיתים מראי מקום, הנדרשים לפי כללי הציטוט האקדמיים […]
קרא/י עוד ›
אני מנסה להיזכר מתי הפסקתי להשקיע בתחביב הכי משמעותי שהיה לי אי פעם: קריאת ספרים. אני עדיין קוראת פה ושם, ויש לי ערימת ספרים חדשים על המדף (ותודה ל"ארבע […]
קרא/י עוד ›
לא אהבתי את שיעורי הספורט בבית הספר. כל הקונספט הזה של החלפת בגדים ונעליים, ספיישלי למען השיעור, דרש ממני יותר מידי התארגנות לפני ואחרי. שנאתי את עיגולי הזיעה שביצבצו, במהלך […]
קרא/י עוד ›
שיחת הטלפון הזאת הפתיעה אותי. המורה לחשבון של יפתח התקשרה תוך כדי בדיקת המבחן שלו, ואמרה שלמרבה הפתעתה, הוא עומד להיכשל בבחינה. "את מבינה" היא אמרה לי "הוא אחד התלמידים […]
קרא/י עוד ›
פעם, כשהילדים היו קטנים, והנישואים היו מחורבנים, היה לי חדר עבודה. כל רעש הכי קטן הוציא אותי מפוקוס, כך שדלת חדר העבודה שלי הייתה סגורה הרבה. בערבים הייתי […]
קרא/י עוד ›
לכל פעילות יש את הגיל הנכון לה, ואולי אפילו את התרבות שמתאימה לה. כאשר מבצעים פעילות מסויימת, בגיל הלא מתאים, תוצאותיה עשויות להיות הרות אסון לחלק מהילדים. כזהו המשחק "הגמד והענק". […]
קרא/י עוד ›
איך שראיתי את הדם על האצבע שלי, זה שביצבץ בגלל שאני כל הזמן מקלפת את העור שמסביב לציפורניים, ישר הרגשתי איך הביס של הנקניקייה, שבדיוק עשה את דרכו במורד הגרון, […]
קרא/י עוד ›
רואים את השיחים האלה, בקצה רצועת החוף הצרה? שם הסתתרנו, והמתנו. אוקטובר 2010, אני בקוסטה ריקה, בָּאִי טוֹרְטוּגֶרוֹ (Tortuguero)), שפירושו בספרדית "אזור הצבים". או-טו-טו אני עומדת לחוות את אחת החוויות […]
קרא/י עוד ›
לפעמים אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו, שכל-כל-כל מה שאנחנו עושים בחיים, הוא תוצאה של בחירה שביצענו. ******* היו לי כבר 3 ילדים, כשהחלטתי (בשיתוף עם אבא שלהם) שאני "יורדת" לחצי משרה […]
קרא/י עוד ›
יש חוויות טראומטיות, שנצרבות ב-DNA, ואיכשהו לא עברו למדור של התת מודע. החוויות האלה, כשהן עולות בזיכרון, הן מופיעות קומפלט עם כל החושים והתחושות, שנכחו באירוע המקורי. וזה בדיוק מה […]
קרא/י עוד ›