הַפְתָּעָה: גַּם שְׁמֵנִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת שָמְנוֹפוֹבִּים

"יוּ, איך שמנת"…. היא הייתה אומרת לי, בכל פעם שראתה אותי בקופת חולים. היא הייתה האחות (nurse), ואני הייתי צעירה מנומסת, עם 3 ילדים קטנים, ובכל פעם שהצטלבו דרכנו בקופת […]

קרא/י עוד ›
שקופיות ביום כיפור

בכל ערב כיפור, קצת אחרי הארוחה המפסקת (שתמיד הקפדנו עליה, אפילו שאף אחד מאיתנו לא צם) אבא שלי היה שולף מהמחסן את מקרן השיקופיות, את המסך האיכותי, והמון קופסאות עם […]

קרא/י עוד ›
הראה לי את פניך, ואומר לך מי אתה

עמדתי לי בנחת ב"סופר", בֵּינוֹת המדפים, וחיפשתי משהו. נכנסה אישה. איך שראיתי אותה, ליבי התחיל לדפוק בפראות, ותחושת פחד אמיתית השתלטה עלי. "מי זאת?" שאלתי את עצמי. "למה אני כלכך נבהלת […]

קרא/י עוד ›
לא קמים מהשולחן עד שלא גומרים מהצלחת

האוכל תמיד היה חתיכת אישו בבית ילדותי.  ההורים שלי ילידי הארץ, אבל הגישה לאוכל היתה פולנית למהדרין. "לא זורקים אוכל".  "אמא טרחה ובישלה, ואנחנו נאכל את ה-כל, גם אם זה […]

קרא/י עוד ›
משלוח דיסקרטי

אֲנִי מַסְבִּירָה לָהֶם שֶׁאֲנִי לֹא רַק אִמָּא אֶלָּא גַּם אִשָּׁה. * לֹא מְבִינִים עַל מָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת. * לְמַעֲנָם אֲנִי חֲזָקָה וְאֵיתָנָה, כִּמְעַט מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ אוֹתִי נִשְׁבֶּרֶת. *  הֵם […]

קרא/י עוד ›
תעלומת פחמי העוגיות

עוגות זה לא הצד החזק שלי. עוגות אפויות, הכוונה. למרות זאת, לפני שבועיים, שרתה עלי פתאום המוזה, והתחשק לי באופן מפתיע לאפות. יפתח אמור היה לחזור מהצבא, וחשבתי לי שתהיה […]

קרא/י עוד ›
השפעת התסמונת הקדם וסתית על המשפחה ועל הסביבה הקרובה

לפני הכל, אני חייבת לציין שהפוסט הזה כתוב במידה מסויימת של הומור, אז להתייחס ברצינות רק לדברים שנראים לכם רציניים. תודה. והתמונות לקוחות מפֹּה!   "אמא, את במחזור?" שואל אותי […]

קרא/י עוד ›
נָשִׁים, גְּבָרִים וְאֶמְפַּתְיָה

כשחזרתי הביתה, גיליתי שאחד הכיסאות במטבח מכוסה בפתקי ממו ורודים. זה כבר לא הרגיש לי כל כך טוב. על כל פתקון היו רשומות מילות אהבה, כמו: "אנחנו כל-כך אוהבים אותך וגאים להיות […]

קרא/י עוד ›
על פרידות בשיטת ה"זבנג וגמרנו", על האורז כמביא סגולה, ועל קיבעון מחשבתי

ביום שהתגייסתי לצבא, לא רציתי שאף אחד מבני המשפחה ילווה אותי ללשכת הגיוס. באותו בוקר, בבית, נפרדתי בנשיקות מההורים ומהאחים, ונסעתי בטרמפ עם עופר, אילן ועוזי, שנסעו לתל אביב, לבילוי […]

קרא/י עוד ›
כשחילקו את הסבלנות, עמדתי די בסוף התור…

כשאלוהים חילק את תכונת הסבלנות, כנראה שעמדתי די לקראת סוף התור, כי לא נשאר לו הרבה לתת לי. אין לי סבלנות בשיט. תחשבו על ילד קטן, שלא יכול לדחות סיפוקים, […]

קרא/י עוד ›

העמוד הבא »