הייתי גרושה טרייה, ולא ידעתי כלום. לא ידעתי מה צפוי לי, לא ידעתי מה יקרה עם הילדים, לא ידעתי איך נכנסים לאתרי היכרויות, איך מדברים בטלפון עם בחורים זרים, איך […]

קרא/י עוד ›

פעם, כשהילדים היו קטנים, והנישואים היו מחורבנים, היה לי חדר עבודה.     כל רעש הכי קטן הוציא אותי מפוקוס, כך שדלת חדר העבודה שלי הייתה סגורה הרבה. בערבים הייתי […]

קרא/י עוד ›

לכל פעילות יש  את הגיל הנכון לה, ואולי אפילו את התרבות שמתאימה לה. כאשר מבצעים פעילות מסויימת, בגיל הלא מתאים, תוצאותיה עשויות להיות הרות אסון לחלק מהילדים. כזהו המשחק "הגמד והענק". […]

קרא/י עוד ›

בכל ערב כיפור, קצת אחרי הארוחה המפסקת (שתמיד הקפדנו עליה, אפילו שאף אחד מאיתנו לא צם) אבא שלי היה שולף מהמחסן את מקרן השיקופיות, את המסך האיכותי, והמון קופסאות עם […]

קרא/י עוד ›

 איך שראיתי את הדם על האצבע שלי, זה שביצבץ בגלל שאני כל הזמן מקלפת את העור שמסביב לציפורניים, ישר הרגשתי איך הביס של הנקניקייה, שבדיוק עשה את דרכו במורד הגרון, […]

קרא/י עוד ›

לצערי, אני לא אחת שמקפידה על קשר רציף עם חברותיה. גם עם ההורים, האחים והילדים שלי אני לא מדברת יום-יום בטלפון. אם חברה עוברת דירה, למשל, לא אציע לה מיוזמתי […]

קרא/י עוד ›