יש חוויות טראומטיות, שנצרבות  ב-DNA, ואיכשהו לא עברו למדור של התת מודע. החוויות האלה, כשהן עולות בזיכרון, הן מופיעות קומפלט עם כל החושים והתחושות, שנכחו באירוע המקורי. וזה בדיוק מה […]

קרא/י עוד ›

קָמָה בַּבֹּקֶר עֲיֵפָה. הַגּוּף מְאוֹתֵת לִי.   כָּל נַקְבּוּבִית בְּנַפְשִׁי חֲשׂוּפָה.   מִתְעַקֶּשֶׁת לְחַטֵּט לִי.   הַכֹּל כָּזֶה כָּבֵד פִּתְאוֹם. מַרְגִּישׁ כַּלְכַּך קָשֶׁה.   יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה פָּשׁוּט סִימְפְּטוֹם שֶׁל  […]

קרא/י עוד ›

עמדתי לי בנחת ב"סופר", בֵּינוֹת המדפים, וחיפשתי משהו. נכנסה אישה. איך שראיתי אותה, ליבי התחיל לדפוק בפראות, ותחושת פחד אמיתית השתלטה עלי. "מי זאת?" שאלתי את עצמי. "למה אני כלכך נבהלת […]

קרא/י עוד ›

האוכל תמיד היה חתיכת אישו בבית ילדותי.  ההורים שלי ילידי הארץ, אבל הגישה לאוכל היתה פולנית למהדרין. "לא זורקים אוכל".  "אמא טרחה ובישלה, ואנחנו נאכל את ה-כל, גם אם זה […]

קרא/י עוד ›

אֲנִי מַסְבִּירָה לָהֶם שֶׁאֲנִי לֹא רַק אִמָּא אֶלָּא גַּם אִשָּׁה. * לֹא מְבִינִים עַל מָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת. * לְמַעֲנָם אֲנִי חֲזָקָה וְאֵיתָנָה, כִּמְעַט מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ אוֹתִי נִשְׁבֶּרֶת. *  הֵם […]

קרא/י עוד ›

אתם מכירים את הילדים החננות האלה, שקוראים המון? כאלה ילדים, שהיינו מתים שהילדים שלנו יהיו כמוהם, לפחות בעניין של הקריאה? אז זהו, שככה בדיוק הייתי.   בכיתה ב' נרשמתי לספריה, ובכל […]

קרא/י עוד ›

עוגות זה לא הצד החזק שלי. עוגות אפויות, הכוונה. למרות זאת, לפני שבועיים, שרתה עלי פתאום המוזה, והתחשק לי באופן מפתיע לאפות. יפתח אמור היה לחזור מהצבא, וחשבתי לי שתהיה […]

קרא/י עוד ›

לפני הכל, אני חייבת לציין שהפוסט הזה כתוב במידה מסויימת של הומור, אז להתייחס ברצינות רק לדברים שנראים לכם רציניים. תודה. והתמונות לקוחות מפֹּה!   "אמא, את במחזור?" שואל אותי […]

קרא/י עוד ›

כשהייתי בכיתה ב' טמנתי פתק בכותל: "אלוהים, תעשה שההורים שלי לא יצאו יותר בערב, כדי שלא אשאר לבד, וגם שיקנו לי מחדד". ההורים שלי סמכו עלי מגיל מאד (הייתי אומרת, […]

קרא/י עוד ›

"זאת הייתה תאונה מוזרה ביותר! אני נוהג לעשות זאת לעיתים קרובות…. אני חושב שלא אעשה זאת יותר!"… מידי פעם נוחתות בוואטסאפ (או במייל) שלנו הודעות שרשרת כאלה, שנראות מאד רציניות, […]

קרא/י עוד ›

העמוד הבא »