כשהייתי סטודנטית, בסיומו של איזשהו קורס פסיכולוגיה, חילק אותנו המרצה לרביעיות, ועשה לנו את התרגיל ההוא, בו כל אחד צריך לכתוב 3 דברים טובים, ו-3 דברים לא טובים, על כל […]

קרא/י עוד ›

"טרום סרטן, דוקטור", אני מתקנת אותו. "אמרו לי שזה טרום סרטן". "סרטן"… הוא שואג עלי במבטא רוסי כבד, בלי להרים ת'ראש מהמחשב. "סרטן. צריך לקרוא לילד בשמו, בלי ליפייף מסביב". […]

קרא/י עוד ›

הכתיבה מהווה חלק משמעותי בחיי, מגיל מאד צעיר. אבל בניגוד למצופה, שיעורי ההבעה בבית הספר, היו עבורי סיוט מתמשך. לא יודעת איך זה היום, אבל נראה לי שפעם-פעם, המורים לא ממש היו […]

קרא/י עוד ›

השלט לדלת הכניסה תמיד היה בעייתי אצלי, בעיקר כי תמיד רציתי שלט מיוחד, שאין לאף אחד אחר, וגם שיהיה עם הומור, כדי שאנשים ייכנסו אלינו הביתה תמיד עם חיוך. היה […]

קרא/י עוד ›

לפעמים החיים שלנו תופסים איזשהו קיבעון, שכנראה נוח לנו איתו, ובמשך כמה שנים אנחנו מתנהלים בסוג מסויים של עיוורון, רואים רק מה שאנחנו רוצים לראות, וליתר ביטחון גם צובעים את הכל בצבעים ורודים […]

קרא/י עוד ›

כשהילדים שלי היו קטנים, לימדתי אותם מהי מניפולציה, כדי שיוכלו לזהות כשעושים עליהם אחת כזו, ולהיזהר ממנה. תוך כדי ההסבר, גם נתתי דוגמאות להתנהגויות מניפולטיביות שלהם עצמם, והבהרתי להם מדוע […]

קרא/י עוד ›