עוגות זה לא הצד החזק שלי.

עוגות אפויות, הכוונה.

למרות זאת, לפני שבועיים, שרתה עלי פתאום המוזה, והתחשק לי באופן מפתיע לאפות.

יפתח אמור היה לחזור מהצבא, וחשבתי לי שתהיה לו הפתעה נעימה, כשייכנס הביתה לריח של עוגה בתנור.

עבר כל כך הרבה זמן מאז שאפיתי לאחרונה, שכנראה שכחתי עד כמה אני הורסת עוגות סדרתית.

הייתי אופטימית, אבל גם את העוגה הזאת הצלחתי לחרבן לגמרי, אם כי היא נראתה ממש-ממש יפה.

יפתח לא ידע את נפשו מרוב הלם.

"אמא עשתה את העוגה" הזהירה אותו נעם.

הוא לא נרמז.

העוגה נראתה כל-כך יפה ומפתה.

"יפ-תח"! הגבירה את קולה, ועשתה לו פרצוף של: "לא הייתי נוגעת בזה במקומך…" אבל הייתה מספיק מנומסת, על מנת שלא לפגוע בכבודי הרמוס גם ככה, ואמרה לו: "אולי כדאי שתטעם קודם מהעוגיות של ה"סופר"… 

צחקנו עלי, בטח צחקנו.

האמת, שניצני חוסר הכישרון שלי באפייה, הנצו כבר בכיתה ז' או ח', בשיעורי "כלכלת בית".

הבנים התמחו במקצועות "גבריים" (עאלק) כמו ריתוך או נגרות, והבנות תפרו ובישלו, לסירוגין.

באותו שיעור שאני מדברת עליו, למדנו לאפות עוגיות.

התחלקנו לקבוצות, כמספר תנורי האפייה שהיו בכיתה, וכל קבוצה נתבקשה להכין עוגיות לפי המתכון שהמורה כתבה על הלוח.

כיוון ששְמי הלך לפָנַי כבר אז, החליטו בקבוצה שאני לא אהיה ב"נבחרת" שמכניסה את המצרכים לקערה, או בזו היוצרת את העוגיות, אלא אני אהיה אחראית על הדלקת התנור.

איפה כבר אפשר לפשל פה?

או. תתפלאו.

לא עברו דקותיים מאז נכנסה התבנית הראשונה לתנור האפייה שלנו, ועשן כבד, עם ריח חזק "של שרוף", התחיל לחלחל מתוכו. 

כל התנורים מדיפים ריח נפלא של עוגיות נאפות, ואצלנו עשן סמיך.

כיוון שהרגשתי כנושאת באחריות, פתחתי במהירות את דלת הכבשן, ונדהמתי מגושי הפחם שניגלו אלי מתוך העננים.

בלי לחשוב, אפילו רגע, תפסתי את התבנית, על מנת להוציאה במהירות.

שום מגבת או כפפה לא הפרידו בין התבנית הרותחת, לבין אצבעותיי המופתעות, והאינסטינקט הראשון היה לזרוק את התבנית מהיד.

מה שיותר הפתיע אותי, הייתה תגובתה של המורה, שמשום מה התקבל אצלה הרושם שניסיתי לפגוע בה באמצעות תבנית האפייה המעופפת, וכעונש הולם, ביקשה להשעותני מבית ספר

אז מה הפלא שאני נושאת בקרבי טראומות עבר, וצלקות נפשיות כבדות כל-כך, שמונעות ממני עד כלות להתקרב בכלל לתנור אפיה?

מעבר לאפיית עוגיות, למדה הכיתה באותו שיעור גורלי, איך, ובעיקר מתי לא כדאי להפעיל את הגריל, ובטח שאין צורך לעשות זאת כשאופים עוגיות…

פחמי עוגיות

הנה אני, בת 5 או 6, עם עוגת יומולדת מוצלחת, כי לא אני אפיתי…