הייתי גרושה טרייה, ולא ידעתי כלום.

לא ידעתי מה צפוי לי, לא ידעתי מה יקרה עם הילדים, לא ידעתי איך נכנסים לאתרי היכרויות, איך מדברים בטלפון עם בחורים זרים, איך יוצאים לדייט, איך ואיך ואיך.

כמעט אף אחת מהחברות שלי לא הייתה גרושה, ככה שלא היה לי אפילו את מי לשאול, ועם מי להתייעץ.

מכיוון שאני לא מאלה שמחכות שדברים ייקרו להן "על הדרך", החלטתי להקים לעצמי קבוצת תמיכה.

 

קבוצה סודיתעותק

 

תצחקו, אבל את מירי היכרתי בסוג של אתר היכרויות, כשעוד לא היה לי אומץ לפנות לגברים.

אמנם לא הייתה לה תמונה, אבל אהבתי את מה שהיא כתבה על עצמה.

בקפה דה מרקר היכרתי את לילי, שם לשתינו היה בלוג, וישר "נדלקנו" זו על כתיבתה של זו.

איריס היא אחות של החבר הראשון שלי מהצבא, נפגשנו בפייסבוק, ונזכרנו כמה שאהבנו זו אתזו כשהיינו סוג של משפחה.

קרן הייתה החברה הכי טובה של אחותי, שממש "גדלה" אצלנו בבית.

כל אחת הייתה בשלב אחר בגירושין, מה שאומר, שכל אחת ידעה קצת יותר מהשניה, בכל מה שעתיד לבוא עלינו לטובה.

פתחנו קבוצה סודית בפייסבוק, עשינו יפה היכרות, ויצאנו לדרך, שאנחנו הולכות בה יחדיו באהבה, כבר 5 שנים.

 

383594_471002412940892_1791603921_n

הנה כולנו, באחד המפגשים הראשונים…

 

בתקופה הראשונה היינו יושבות, כל אחת על המחשב שלה, בדרך כלל בשישי בערב, ומדברות בהתכתבות.

כמה בכינו באותה תקופה, וכמה צחקנו, לפעמים אפילו בו זמנית.

הצחקנו את העצובה התורנית, והרמנו אותה מהקרשים, כשנזקקה לכך.

התייעצנו לגבי גברים ודייטים, וכעסנו על כל מי שהעז לפגוע ולהעליב מישהי מאיתנו.

פעם אפילו "עלינו" עלזה, שמישהו נפגש עם שתיים מאיתנו בו זמנית… וואחד אאוצ' שמאד הצחיק אותנו…

די מהר הסתבר שכל אחת מאיתנו ניחנה בזווית ראיה שונה, כמעט בכל נושא ועניין, מה שגורם לתמיכה ההדדית שלנו להיות הרבה יותר מגוונת ורב ממדית.

 

החברות הכי טובות_n

אנחנו בעוד 40 שנה 🙂

 

איפה אנחנו היום, לעומת הפרגיות המבוהלות, כל אחת בתחומה, שהייינו לפני 5 שנים?

כלכך התפתחנו והתעצמנו אישית ונפשית, וראינו, ברגעי אמת, את השינויים שמתחוללים אצל כל אחת ואחת.

כולנו מרגישות ברות מזל, במפגש הפטאלי הזה בינינו, כיוון שהרבה בזכותו, אנחנו מצליחות להבין, גם היום, תהליכים רבים, שֶׁחוֹווֹת במהלך הדרך.

אז מה אני אומרת פה?

  1. קבוצת תמיכה, כשמה כן היא. תומכת, מפרגנת, מסייעת ומקילה, ולכן מומלצת בכל מיני זמנים ואירועים בחיים.
  2. "נסיבות? אני עושה נסיבות!" אמר נפוליאון בונפרטה, אז אם אנחנו רוצים קבוצת תמיכה, ואין כזו בסביבה, עלינו ליצור אותה בעצמנו.
  3. תמיכה נשית יכולה להיות נהדרת, בתנאי, כמובן, שבוחרים את הנשים הנכונות, שיודעות לפרגן, לרומם, להצחיק, והכי הרבה- לא לשפוט!

 

הנה עוד כמה תמונות שלנו, מכלמיני חוויות משותפות:

 

User comments

חוגגות ט"ו באב

img1475837192689

בסדנת צילום בנמל תלאביב

DSC_7198

תופסות רוחניות ב"זמן מדבר"

DSC_7-301

עדיין באותה רוחניות במדבר

DSC_7402

מממ… כן, גם זה במדבר. באותו מדבר, בול.

PhotoGrid_1476962765523

רואים כמה שטוב לנו? מבחינים ברוגע ובשלווה שתפסנו באותו סופשבוע במדבר?

 

וזה השיר שהכי הזדהיתי איתו, באותה תקופה שבה הוקמה הקבוצה שלנו: