מצויידים באבחון פסיכו דידקטי, במכתב מהמורה, בהרבה ביטחון (מצד האם) וספקות (מצד האב), התייצבנו אצל נוירולוג ילדים נחשב, על מנת לקבל את החותם הסופי על ה-ADHD של יפתח, וכמובן את המירשם לריטלין הנכסף.

הנוירולוג הנחשב היה מאד נחמד.

אמר ליפתח ללכת בקו ישר על מרצפות החדר, בדק לו רפלקסים בברך, ביקש ממנו לעקוב בעיניו אחר האצבע שלו, ולבסוף גם לצייר משהו.

"הכל בסדר".

 "מה בסדר?" התפלאתי. "אפילו לא הסתכלת על האבחון מהפסיכולוגית, ולא קראת את המכתב של המורה…"

"תראי, אני ראיתי ילדים עם הפרעת קשב. רואים להם את חוסר הקשב בעיניים. הבן שלכם, אין לו שום הפרעת קשב".

אבל כדי שנרגיש שהוא לא מחפף, הוא עילעל ברפרוף באיבחון הפסיכודידקטי, שקבע חד משמעית שיפתח הינו בעל הפרעת קשב וריכוז + היפראקטיביות, והציץ במכתב מהמורה, שסיפר על יכולותיו הגבוהות, בד בבד עם ציוניו הנמוכים, על הפטפוטים הרבים שלו, ועל הקשיים שלו להתרכז.

 הנוירולוג הנחשב לא קרא את החומרים שהיו לפניו, ויחד עם זאת,  לא הייתה לו כל בעייה לייעץ לנו פתאום ללכת לטיפול משפחתי.

"סליחה" התנפלתי עליו, "אתה מכיר אותנו בכלל, שאתה שולח אותנו, ככה, לטיפול משפחתי? אנחנו הגענו אליך עם אבחון של כמה שעות אצל פסיכולוגית, ואתה, אחרי 5 דקות קובע שאין לו שום דבר?"

"גבירתי, אני רופא! אני בדקתי (בדק, עלק) ומצאתי שאין לו כל הפרעת קשב וריכוז, ותדעי לך שמעולם לא נתקלתי באמא כמוך, שמתעקשת שהבן שלה יקבל ריטלין, כי בדרך כלל זה בדיוק ההיפך.

To make a long story short,

 אקצר ואספר שאת האבחון הנוסף ליפתח, ואחר כך לשני אחיו, עשינו ב"אניגמה", אצל ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית ילדים, אבחון שהתפרש על-פני כמה שעות, ונמשך יומיים, ואחר כך עוד כמה ימים לעיבוד הנתונים, מהם עלה ששלושת ילדינו הם בעלי הפרעת קשב וריכוז.

מסקנות מתבקשות:

1. לא כל נוירולוג נחשב, הוא גם מאבחן מוצלח.

2. איבחונים להפרעת קשב וריכוז רצוי לערוך אצל פסיכיאטר ילדים, ולא אצל נוירולוג זאת דעתי בלבד, המבוססת על שיחות רבות עם הורים, פסיכולוגים, אנשי חינוך ורופאים.

3. לאבות, בהשוואה לאימהות, יותר קשה לקבל את ה"פאקים" של הילדים שלהם.

נ.ב

יפתח כיום בן 24, סיים את התיכון בהצטיינות, היה חייל מצטיין (עם תעודה, וזה) קיבל 725 נקודות בפסיכומטרי, והכל בסיועו הבלתי מעורער של ידידו, הריטלין.

הוא נתן לי את רשותו לספר את סיפורו, על מנת לסייע להורים ולילדים, המתלבטים בנוגע לאיבחונים, לריטלין, ולהפרעות קשב וריכוז בכלל.