לצערי, אני לא אחת שמקפידה על קשר רציף עם חברותיה. גם עם ההורים, האחים והילדים שלי אני לא מדברת יום-יום בטלפון.

אם חברה עוברת דירה, למשל, לא אציע לה מיוזמתי לבוא לעזור לה לארוז או לפרוק.

מצד שני, אם חבר או חברה יזדקקו לכליה, ברור לי, וגם עשיתי זאת, שאציע אחת מכליותיי.

מצד שלישי, כמה פעמים בחיים אדם עובר דירה או נזקק לכליה?

9bbebc8b48ae4cc3afde47f23c01e668

אז איך נמדדת חברות אמיתית? בכמות הפעמים שמדברים בטלפון בכל יום או בכל שבוע? אם כן, אז אני חרא חברה.

בכך שמוכנים לעשות ה-כל למען חברים? שוב אני נכשלת במבחן החברוּת, כי יש דברים שלא בטוח שארצה לעשות.

אני חושבת שחברים אמיתיים צריכים להיות שם, אחד בשביל השני, בכל פעם שהם מתבקשים.

כן, מתבקשים.

אני לא נביאה ולא קוראת מחשבות, ואם לא אומרים לי שזקוקים לי, לא תמיד אני יכולה לדעת אתזה לבד.

 

0813835632e4e3c585ab979c2dd02a9b

"להיות שם" עבור חבר, זאת אומרת להיות לידו פיזית או טלפונית או וירטואלית.

והעיקר ב"להיות שם" זה להקשיב, להכיל ולחבק.

714d1faea209cef74e52873db27ed004

מה אני מצפה מחברים אמיתיים שלי? אני חושבת שלא הרבה, אבל חובה שתהיה שם אהבה, כנות, יושר, ואמינות.

 

08e09fa8839fc785d98fd509974b2ffa

 

החברים האמיתיים שלי אינם שיפוטיים כְּלַפַּי,

לא ביקורתיים,

בטח וּבטח שלא קנאיים,

ולא מנהלים פינקסים בהם כתוב מתי לא התקשרתי אליהם, ומתי לא עניתי להם על הודעות וואטסאפ.

אגב, חוסר הפינקסנות הזה הוא הדדי לחלוטין.

 

אשריי שזכיתי לכמה חברים אמיתיים, שהיו איתי בתקופות נהדרות, וגם בזמנים קשים. שתמיד היו קשובים לתחושות שלי, וידעו להתחבר לרגשות הכי פנימיים שלי.

44f1f456e96e46fcf07f5f89d4541579

והכי מוזר? כל אחד ואחת מהם, תמיד ידעו להגיד בול את המילה הנכונה, בזמן המתאים.

 

e15d1ac7224a58e95182d3078e19e894

 

אגב, חברים טובים הם כאלה שאפשר לסמוך עליהם. אבל לפעמים, הכי בטוח זה לסמוך על עצמנו, כמו במקרה הבא:

 

כל התמונות הן מפינטרסט