עמדתי לי בנחת ב"סופר", בֵּינוֹת המדפים, וחיפשתי משהו.

נכנסה אישה.

איך שראיתי אותה, ליבי התחיל לדפוק בפראות, ותחושת פחד אמיתית השתלטה עלי.

"מי זאת?" שאלתי את עצמי.

"למה אני כלכך נבהלת ממנה?"

יש לי זיכרון מצויין לפרצופים, ולא הצלחתי להיזכר שפעם ראיתי אותה בכלל.

המשכתי לעקוב אחריה בעיניי.

לא. שום זיכרון, שקשור לפרצוף שלה,  לא קפץ לי לתודעה.

ראיתי אותה מאז עוד כמה וכמה פעמים, מְלֻוָּה תמיד בתחושה קלה של פאניקה, שכבר צָפִיתִי אותה מראש.

ובכל פעם מחדש מרחפת לה השאלה: "מי זאת בכלל, ומה, לעזאזל, היא עשתה לי?

ספריי שיכחה

יש את התורה הזאת, שקוראים לה "פֶּרְסוֹנוֹלוֹגְיָה", או "חוכמת הפרצוף", שהיא למעשה שיטה לאיבחון תכונות ומבנה אישיות, על פי תווי הפנים.

לא מכירה את השיטה הזאת באופן אישי, אבל החלטתי, בייני לבין עצמי, שאני ממש טובה באיבחון אנשים, על פי הפרצוף שלהם.

אני מדפדפת לי בעיתון, תופסת תמונה של מישהו או מישהי, ומנתחת בקול.

או סתם יושבת בבית קפה, ובוחנת את פני האנשים.

"זאת, רואים עליה שהיא מרשעת אמיתית", אני קובעת. "יש לה שפתיים כלכך צרות, שזה ברור לחלוטין שלא כדאי ליפול לַפֶּה שלה…"

"זה, רואים עליו שהוא מעשן כבד" אני אומרת לבת שלי. "ככה תירָאי אם תמשיכי לעשן… את רואה את הקמטוטים שיש לו מעל השפתיים, בקו של השפם? אז זהו. זה רק בגלל שהוא מעשן המון"…

אני מאד נחרצת בהחלטות שלי האלה. (לפעמים אני אפילו צודקת…  )

זאת, רואים עליה שהיא אישה טובה.

איך רואים?

לא יודעת להסביר.

משהו בעיניים, בחיוך, בשילוב של שניהם.

היא אחת כזאת, שלא איכפת לי להיות חברה שלה.

"זה" אומרת הבת שלי על בחור שעובר מולנו, "רואים שהוא נשקן מעולה".

"איך רואים?" אני תוהה, תוך שאני מורידה את משקפי השמש, כדי לתהות על קנקנו יותר מקרוב…

 

_MG-_3037

טוב, התמונה הזאת לא קשורה לאיבנט, אבל רציתי להדגים את האפקט של הורדת משקפי השמש… 🙂

 

"הוא למד שיכבה מעלי, ופעם יצאנו, והתנשקתי איתו. ככה רואים…" היא מסבירה לי.

הנה כתבה, לא רעה בכלל, מחדשות ערוץ 10, שהייתה על הנושא, ומביאה אפילו טיפים למציאת בני זוג….